אני מחר לא אצא אל השביל. הסיבות העיקריות הן:
* אני מתחיל ללמוד מחר ואין לי מושג בכלל מה המערכת שעות
* יש לי ראיון עבודה ביום שני
* לראשונה בחיי אני צריך לחתום מחר בלשכת התעסוקה
זה גם די מטרפד את היציאה ביום שני. חבל. אני קודם צריך להתאפס על החיים לפני שאני ממשיך, אם בכלל אני ממשיך. אבל למרות כל זה הנה כמה מסקנות שהגעתי אליהן לגבי השביל שיעזרו למי שחושב להתחיל את השביל.
מסקנה ראשונה: זה לא זול כל הסיפור הזה. אוטובוסים ומוניות זה בטח לא זול וחדרי אירוח ואוכל בישראל זה דבר יקר. דיברתי עם אנשים שעשו את השביל והם אמרו לי שזה עלה להם סביב ה10 אלף שקל, שזה כולל הטמנות ואוכל. גם שני אנשים שונים אמרו לי שהם עצרו את הטיול באמצע כדי לעבוד במקומות שהם הגיעו אליהם כדי שיהיה להם כסף להמשיך. פה אני חושב שסך הכל הקונספט של Walk About Love שביל ישראל Israel national trail דווקא משתלם כלכלית כשלוקחים את החבילה של כל השביל. בטח גם שהם סוחבים לך את הציוד וחוסכים לך זמן על ללכת לקנות אוכל ולבשל. מצד שני אתה צריך להיות מחוייב ללוז שלהם ואין לעצור לכמה ימים. שזה גם חסרון וגם יתרון. אני בכל אופן מאוד נהנתי להיות איתם גם לזמן הקצר, ומקווה שעוד נעשה כמה מקטעים ביחד בעתיד.
מסקנה שנייה: צריך לבוא עם ציוד טוב. תרמיל טוב, שק שינה טוב וקל, נעליים טובות זה קריטי. אבל אפשר לעשות כמוני, לבוא עם ציוד גרוע ואז להשלים ציוד עם המסלול. פשוט אתה סובל בהתחלה ומרגיש כמו אידיוט.
מסקנה שלישית: ההולכים בשביל מתחלקים בגדול ל2 קבוצות. הקבוצה הראשונה זה צעירים (בעיקר דתיים) סביב גיל צבא. הקבוצה השנייה זה אנשים קצת מוזרים שמחפשים את עצמם בגיל מבוגר יותר. זה לא פשוט להעלם לחודשיים מהחיים בטח לאדם בוגר אלא אם כן אין לו מחויבות או שהוא פשוט מחליט לעזוב הכל ולברוח. אני הולך ואומר לעצמי, ״בואנה, הוא מוזר, והוא מוזר, והיא מוזרה, והנה אני הולך איתם״. אז כנראה גם אני מוזר. אבל מה שבטוח – שווה מאוד לקשור שיחות עם אנשים על השביל כי הם כולם אנשים צבעוניים מגניבים ומעניינים מאוד.
אני אעדכן, אני ממש מקווה לחזור לשביל.
כתיבת תגובה